לימודי ברברינג בתקופת הרנסנס? לא! אבל גלו על התלתלים של מיכלאנג'לו

תספורות גברים מתקופת הרנסנס

הרנסנס נותר עד היום מקור השראה לאדריכלים ומעצבים. אבל האם אפשר לומר את אותו הדבר על עיצוב השיער לגברים? טוב אז.. אמנם במסגרת לימודי ברברינג בבית ספר לספרות גברים כבר 500 שנה לא מלמדים על הטרנדים של תספורות מתקופת הרנסנס..  אבל תמיד טוב להרחיב אופקים וללמוד על תקופות בהיסטוריה האנושית בייחוד כשמדובר בתחום תספורות גברים. 

לרבים, הרנסנס מקושר לפריחה תרבותית, וזה בהחלט נכון. בתקופה זו יצרו את יצירות המופת שלהם מיכלאנג'לו, לאונרדו דה וינצ'י, רפאל. עברו כמה מאות שנים, הופיעו סגנונות חדשים, אך תקופת הרנסנס ממשיכה להוות מקור לרעיונות ולהשראה למעצבים ואדריכלים. האם אפשר לומר זאת גם על עיצוב השיער ולתספורות גברים?

למרות שתספורות גברים של אותה תקופה עשויות להיראות לנו מיושנות, הרנסנס היווה תקופה משמעותית גם בתחום עיצוב השיער.

כאן נסקור אילו תספורות היו שיא האופנה בתקופת הרנסנס והאם יש להן מכנה משותף עם התספורות בנות זמננו.

איטליה: תלתלים ופאות לחיים

תקופת הרנסנס החלה באיטליה. מרכזי ההתפתחות של הסגנון החדש היו שלוש ערים איטלקיות – פירנצה, רומא וונציה. פירנצה וונציה הכתיבו את המגמות הן באמנות והן באופנה ובפרט בתספורות גברים.

בפירנצה היו פופולריות תספורות "כדוריות" בעלות נפח המגיעות עד הכתפיים, מקסימום עד השכמות. הן היו נפוצות בקרב כולם, גם בקרב העניים ועד האריסטוקרטים. את השיער בצדדים ובעורף קיצצו כך שיקבלו צורת חצי עיגול. השביל היה ישר, הפוני קצר, אך אפשר היה גם בלעדיו. כדי להוסיף נפח לשיער, היו מסלסלים אותו.

תספורת פופולרית נוספת בפירנצה הייתה "תספורת האיכר", שהופיעה כבר בימי הביניים. בתספורת זו, השיער נגזר קצר סביב הראש, והותירו פוני עבה במצח.

תספורות ה-"וונציאנים" של אותה התקופה דמו מאוד לתספורות ה-"הפירנציאניים". בנוסף, חובה היה לשלב כובע כחלק מלוק התספורת. לרוב, הגברים היו בוחרים כובעים קטנים הדומים לברט. הכובעים יכלו להיות מעוטרים עשירים בכל מיני אביזרים ואקססוריז אופנתיים. האיטלקים לבשו גם כובעים עם שוליים, כובעי פז, מצנפות וכובעי ברדס.

בשנות ה-70 של המאה ה-15 נכנסו לאופנה האיטלקית פאות לחיים מסולסלות בצורת עיגול. נערים היו מגדלים שפם או פאות לחיים קצרות עד אמצע האוזניים. יש לציין כי עד אותה תקופה, היו חייבים לגלח את הפנים לחלוטין: זקן ושפם נחשבו לסמל בגרות.

ספרד: תספורות קצרות ושיער מוברש לאחור

בספרד של תקופת הרנסנס, כמעט ולא היו תספורות ארוכות. פשוט כי השיער הפריע לענוד צווארונים מרובי שכבות, שכונו גם "ראף" או "פריזה".

הספרדים היו מברישים את השיער לאחור או גוזרים אותו במדרגות. הפוני היה מתולתל בתלתלים גדולים. היו גם פאות (נוכריות), אך רק גנדרנים לבשו אותן. העניים הסתדרו עם תספורת "איכר", עליה כבר דיברנו, וצורה של "תספורת קערה"

צרפת: חיקוי תרבויות אחרות ו"תספורת קיפוד" (קוצים)

התחלת הרנסנס בצרפת מקושרת לפלישת כוחותיו של שארל השמיני לאיטליה בשנת 1494. לפי גרסה אחרת, תקופת הרנסנס החלה במדינה כבר באמצע המאה ה-15.

במאה ה-16, החצר הצרפתית הפכה לפאר הגדול ביותר באירופה, אך מגמות האופנה לא הוכתבו על ידה: הייתה השפעה חזקה של איטליה וגם של ספרד. במחצית הראשונה של המאה ה-16, הצרפתים הלכו עם תספורות וכובעים דומים לאלה של הספרדים, וסלסלו את שיערם. תלתול היה פופולרי במיוחד בקרב אצילים מבוגרים.

בשנות ה-20 של המאה ה-17 נכנסו לאופנה תספורות קצרות. לפי אחת הגרסאות, הגברים הפסיקו ללכת עם תספורות ארוכות בגלל הצווארונים הספרדיים הגבוהים שהיו מקובלים אז. אך ישנה גם גרסה אחרת, מעניינת יותר: במהלך משחק כדור שלג, נפגע פרנסואה הראשון בראשו. הרופאים המליצו לו לגזור את השיער קצר, והמלך לא יכול היה לעשות אלא לציית. כך הופיעה תספורת הקיפוד, שפופולרית עד היום (קוצים)

במחצית השנייה של המאה ה-16, גברים הלכו עם תספורות באורכים שונים, אך המשותף להן היה עיצוב אחד: השיער במצח היה מסורק כלפי מעלה באמצעות מסרק.

הנרי הרביעי הכניס לאופנה תספורת קצרה עם סלסול, שקיבלה את שמה על שמו. העיצוב החדש  של המלך לוותה בזקן קטן מחודד ובשפם מסולסל.